תאט את הקצב, סוס מטורף
נאמר ברגע של חסד כשהכול נעצר
עם יד על המותן ויד על הראש
שם שמיים ושם פעולה לעשות
היא מתרשמת, זה כל-כך יפה
ואחרי שנייה זורקת, את כל מה שנעשה
כמו גל עצמות, היא מפנה ישן לחדש
כי הסוס צריך לדהור והוא לא עוצר לעולם

אם אתה לרגע התעכבת על איזה פרח יפה,
או בהית בשקיעה, או סתם לקחת מנוחה
הסוס ישאיר אותך מאחוריו, בלי שום היסוס או מחשבה
ואחרי זה תהיה תקוע במקום, או תרוץ אחריו כמו מטורף

אבל זה לא העולם שאני בא אליו,
אלא הוא בא אליי
בקצב שלי, לפי המזג שלי,
ואיך שאני רוצה שהוא יהיה מסודר
אם אני אשים גג בצד של הקיר -
יהיה גג בצד של הקיר
וזה לא משנה אם זה לא יסביר פנים,
לאחרים מלבדי

אם אני לא קיים - כל העולם לא קיים, מבחינתי
ואם אני קיים, רק מה שאני יודע שהוא קיים - קיים,
מבחינתי
לכן באיזה מובן אני היוצר של עולמי
וכל מה שאני רוצה - יהיה,
וכל מה שאני לא רוצה - לא יהיה

העולם תוקע טריז ביני לבין מחשבת הבריאה הרוחנית,
והופך את כל העסק לפקעת של חוטים,
למבוכים על מבוכים
ברגע אחד, אם לא אתן להם זכות קיום,
יקרסו כל המבוכים
ברגע אחד אם יהיה רצוני בכך -
לא יהיה כלום
אבל אם לא יהיה כלום, גם אני לא אהיה,
כי אני כמו נוסע על ספינה,
ואם היא תיטבע - אני אטבע איתה

אבל לפעמים יש נער סיפון,
שנדמה שהוא לא יודע כלום,
והוא לוחש לך כזה בשקט - בלי נוכחות,
שהספינה מפליגה מהר מדי,
ואולי כדאי להאט בשביל לדוג.