להרים ידיים, לוותר.
הכי קל לוותר.
כשאף אחד לא מאמין בך וגם לא את בעצמך,הכי קל להרים ידיים,
להיכנע.
נתתי לתקווה לחלוף, החלום נגדע.
בעבר וויתרתי, קברתי את הרצון עמוק במעבה הזיכרון.הזמן חלף,
הטלטלה היתה, עברה  וכעת שגרה.
השנים חלפו ועכשיו שב הרצון ועמו התקווה.
הגיע העת, לשנס מותנים, לנער את האבק, להוריד חלודה ולהתחיל
לעשות את שרציתי להיות לפני שנים רבות.

אם יש רצון, יש יכולת לשנות את ההווה, להדליק אור בתוך החשכה,
להעלות על הכתב, להיות צעד לפני העלטה.
הכי קל להרים ידיים ולוותר, אבל אפשר גם לנסות אחרת, זה כבר
עניין של בחירה.