נחום ונגרוב / והאור כבה בליל סתיו |
ישב לו משורר אל מקלדתו, לעת ערב
היה זה ערב לח של סתיו.
כמו עכשיו, כמו בסתיו
וכך כתב ביומנו:
בבאזל
ייסדתי את אגודת הבבונים החופשיים
בעיר ההומה,
במדינת היהודים.
ובסירקין
פיזרתי את האגודה לכל רוח.
אז יצא לו המשורר אל השדרה
לעשן לו סיגריה קטנה לעת ערב
נזכר לו פתאום
במה שהיה אתו אז
מכבר, בשנת תשל"ז
והאור כבה בליל סתיו
אז, כמו עכשיו
והעכבר נמלט אל חורו
והעצב נשאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|