אפס, אין, ריק, ול"א כלום
נפגשו אז, בין אמש לאתמוּל
לדון בגורלו ועתידו של היקום
אם להשמידו, או סתם להשליכו,
לחלל שממול
ויען בן אפסיים ויאמר:
אפוס אפס כל, אפס הכסף
אפסה גם התקווה לשינוי
מן השקל יש לקזז
עוד אפס או שניים
וגם המוח זקוק
לאיפוס מזמן...
נענה רִיק
לאמור: הכיס רֵיק
הקופה ריקה
וגם ליבי ריק היום
מלהציע כל עצה
ול"א כלום שתק
ול"א כלום שתק
ול"א כלום שתק
ולא אמר כלום.
נפנו כולם
והטו אוזנם
לשמוע דברו של אין:
"אין חביב כאביב גפן,
אין טעם בטענה
וגם לעצמנו
אין כל תקנה."
נמנו וגמרו
להימלך בעצת אף-אחד,
וכאשר יאמר
כן ייעשה.
אך אף אחד
כבר מזמן איננו כאן
שמא מת
או שמא סתם זקן
שמא סתם זקן...
הערת המשורר:
במקור כתבתי: "אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה"
אבל אחר כך החלטתי לשנות קצת, והתוצאה לפניכם. |
