התחתנתי החודש, חודש טוב
ירדתי מהפסים כמו לגלוש במגלשת מים
אני לא יודע למה הייתי כל-כך שבוז,
בכיתי על מיטת ירח הדבש
אמרתי לה אני לא יודע מה עושים במצב כזה,
איך מקימים בית, איך מטפלים במשפחה
היא הייתה בהלם, אמרה נתת לי את הרושם שאתה יודע,
שאתה איש עבודה ומשפחה וזוגיות,
הולכת אותי שולל,
מה אני אעשה עכשיו,
איך זה ייראה אם התחיל הליכי גירושים יומיים אחרי החתונה
אמרתי לה - אני לא יודע,
תמיד נתנו לי מטרה להתחתן,
עוד כשהייתי ילד קטן,
לא לימדו אותי ולא אמרו לי מה קורה אחר-כך
כמו ילד קטן נשארת, היא אמרה,
ואני הייתי בטוחה שאתה גבר
לא עם זה התחתנתי,
לא בזה התאהבתי
לא ממך רציתי ילדים, בית ומשפחה,
אלא מהתדמית שיצרת לעצמך
לא עשיתי את זה בכוונה, אמרתי,
ככה לימדו אותי, ככה חינכו אותי,
לכבוש לב נשים עד החתונה,
כי זו המטרה,
אבל לא אמרו לי, לא לימדו,
מה עושים אחרי החתונה
היא בכתה,
פתאום היא מצאה עצמה עם ילד קטן,
מי שהיא חשבה שהוא גבר גברי
היא בכתה, ולא רצתה שאגע בה
ועכשיו אני בהיריון, היא הטיחה בי,
מה אני אעשה, מה אעשה,
אני נגד הפלות ומי ירצה אותי עם ילד? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.