בסוף אתה עוד תתגעגע בסוף אתה עוד תצטער על חיבוק שלא הגיע .
תסתכל על השמיים ותביט מעל המים .
התקופה קשה , התקופה הינה חמה .
אנשים איבדו הכל ועכשיו חותמים בלשכה.
בסוף הדרך קיימת ירידה ואיש אל איש יזעקו .
הימים ימי משפט . מי תליין ומי נביא מי בורח מבשורה ומי מסיט
חוק וסדר או אולי תמצית החיים.
היא תביט מרחוק אל מפרש מעל המים . השרב הכה פה כבר פעמיים.
ואתה תזעק, תצעק כי אותך כבר לא ספרו .
בסוף אתה תתגעגע בסוף אתה עוד תצטער על חיבוק שלא הגיע .
מסתכל לשמיים ורואה שחורות , מסתכל מעל המים והלילה כבר עלה.
עוד אחד פוטר והפך לפסיק על גבי עיתון שנשלט על ידי בעל הון.
הם כותבים על המשפט ,הם כותבים את האמת שלהם.
"הנגיף חזר , הנגיף חזר" בעל הטור כבר מזמן לא ספר את העם
שעמד שם בצד.
בין קו דמדומים , בין אורך לרוחב בין ייאוש לתקווה היא תצעק
ראשונה .
כבר חודשיים שאינו ישן, כבר חודשיים שרוצה לתקן.
בסוף אתה תתרגל , כי ניסים כבר לא יהיו כאן .
עוד קו ועוד נתון עוד עורך שאינו הגון .
בין חום מהביל לחיידק או וירוס מבחיל .
מי בכלל יודע , מי בכלל שוקע , מי בכלל שומע .
בסוף אתה עוד תתגעגע לתקופה שהיתה יפה, או אולי אפורה .
המשפט כבר החל והוא אינו מוותר .
בין אמת לשקר בין מציאות לבדיה יש כאן מדינה שזועקת, שדורשת
.
כבר מזמן עברנו את המיליון שיושבים להם בבית ורוצים קצת פרנסה
, קצת תקווה.
עוד משרד ועוד לשכה, עוד רכב ועוד בשורה .
בסוף אתה עוד תתגעגע בסוף אתה עוד תצטער על חיבוק שלא הגיע .
תסתכל על השמים ותביט מעל המים . אין חדש ואין תקווה על שנה
שמזמן אבדה. |