זר בן בלי בית / בואה |
משא כבד.
זוחל חרש ממך אליי.
אני מבחין בו מאוחר מדי.
או אלו רק סימני שיניו,
נקודה אדומה בחושך.
מתקרבת מהר מדי.
כובד משקלה מומר
למהירות הקטלנית,
לאיטיות הפתיונית,
אין שינה,
רק שניה הזו,
שבו צונחת עליי ההבנה.
ורעש הריסים
איננו אלא עצמותי,
קורסות תחת משקלו.
הצייד הזה
זה הנצוד,
הנחש הזה
זה הנחוש
האחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|