[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כלפי חוץ היה הקיבוץ שלו מקום אידיאלי, כולם אוהבים את כולם,
כולם עוזרים אחד לשני ומסתדרים - ממש אוטופיה.
פוקדה ידע שאין כך הדבר, פוקדה היה בן קיבוץ ששאר בני שכבתו
קראו לו בכינוי "פוקדה", שכן כולם חשבו שהוא דפוק, והחליטו
שצריך לעשות לכך אנגרמה, סתם בשביל המקוריות.
הם חשבו שהוא דפוק בעיקר בגלל שלא היה מוכן להתיישר לפי
הנורמות בקיבוץ.
"קירוב לבבות", הם קראו לזה - חיבוק עם בנות הקיבוץ ללא רשותן
או רצונן.
פוקדה התנגד לרעיון הזה, שבקיבוץ הכל מותר, בכל תוקף; הוא ממש
שנא את עצמו על הפעם האחת ההיא שהיה נוכח כשזה קרה לה - למי
שאהב, אך בגלל הנורמות בקיבוץ לא הוא ולא היא יכלו לספר על כך
לאיש.
הוא רצה לעזוב איתה את הקיבוץ, אך לא ידע כיצד ומתי.
הם קראו לו "פוקדה", אך הוא היה האדם הטוב והישר הכמעט יחיד
שם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל לאן?
לאן?!!!!!!
לאן???????
לאן לשלוח?...


סלוגן פרנואיד


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/20 6:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו מאיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה