[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דפי שדה
/
פוטו רצח

שלושתנו ישבנו על כיסאות עצובים, בחדר שלא היה בו ריח, צבע או
חיים - וחיכינו לך. אחותך לצידי ואמא שלך - שנענתה לתנאי
שהצבתי לכניסתה, ישבה בפינה כשפניה אל הקיר. אתה לא ידעת
שהגעתי בטיסה בהולה, במיוחד בשבילך. בחדר לא היה מבט או דיבור.
על השולחן המשרדי האפור הייתה מונחת קופסת ממחטות נייר. אני
תרתי נואשות אחר צליל של משהו - תקתוק שעון, דלת, צעדים, שקשוק
מפתחות, שיחה - לא משנה מה. אבל היה רק שאון השקט. התבוננתי על
הרצפה וראיתי שהמגפיים שלי עטופות באדמה שרק היום בחרנו
בשבילך. קודם, כששוטטנו בין חלקות האחוזה, האדמה הייתה ספוגת
מים. אני שהייתי פזורת גוף ורוח, מעדתי וכמעט נשמטתי לגומה
עמוקה שהוכנה להטמנת אחד מאילנות הסרק. לא יכולנו להפסיק
לבכוק. אם אתה היית שם - היית מת מצחוק. זה בטח היה מזכיר לך
את היום ההוא שטוף הגשם באורלנדו. הגשם ההוא הפתיע את הסניקרס
הצהובות שלי, שסבון הכביסה שדבק בהן, הפריח מהן קצף סבון בכל
צעד.
עוד רגע אראה אותך.
אני לא רוצה לראות אותך, אבל חייבת בשבילן. ניסיתי לטשטש את
טביעת הבוץ על הרצפה. זה לא נעים ככה ללכלך. תמיד איחרת,
לפעמים אפילו לא הגעת ולא הודעת; איכשהו כולם סלחו לך - אולי
בגלל חיוך הגומות ואולי בגלל שאי אפשר היה שלא לאהוב אותך.    

אבל עכשיו ארי, זה כבר לא הזמן שלך. אז למה זה לוקח כל כך הרבה
זמן להביא אותך?  
אחרי נצח שנמשך דקות נכנסה לחדר אישה שלא הייתי מצליחה לזהות
בשום מסדר. האישה שניראתה כמו הרבה אחרות הגיעה בלעדיך. אני
זוכרת שהיא הייתה לבושה בגוונים של חום-בז'. אני חושבת שהשיער
שלה היה באותם גוונים. היא החזיקה עוטפן מקרטון והתיישבה מצידו
השני של השולחן. אני לא בטוחה שהיא אמרה משהו, כי אני זוכרת
שהמשכתי לחפש מילים. כשבחדר נשמעו היבבות העצורות של אמא שלך,
אמרה האישה בחום-בז', שהיא מצטערת ולא נוכל לראות אותך, אבל יש
לה תמונה. בשפה של סדרות טלוויזיה ובטון מהונדס, היא שאלה את
אחותך ואותי:
"Are you ready?"
לא! צרחתי בלב אבל, איש לא שמע. רציתי להגיד לה שאני לא מוכנה,
שאף פעם לא אהיה מוכנה. אחותך הניחה את ידה על הירך שלי ומגעה
הפעיל דרך פלא את שרירי  הצוואר שלי - מעלה ומטה. האישה בצבעי
אדמת הבור , חשבה שהסכמתי, שהסכמנו. היא דחפה את קופסת הקרטון
לעברנו ופתחה את עוטפן הקרטון הצהבהב. הייתה שם תמונה של
מישהו. ניסיתי לחפש את שיירי הגומות בפנים הקפוצות, תוהה - האם
ייתכן שפניך השתנו לבלתי הכר מאז הפעם האחרונה. את המבט שלי
במוות שלי קטעה הצעקה של אחותך:
"It's not him! It's not him! It's mistake! This is not Ari,
It's Mike"  
אני הצטרפתי בקול שני: "It's not him! It's not him!"  
ואמא שלך, מאחור עם הפנים אל הקיר - בקול יבבה השלימה את מקהלת
הטריו.
הסולנית הקפוצה מיהרה לחתום את עוטפן הנייר כשכף ידה מונחת
עליו בכבדות, שומרת שמייק לא יבליח ממנו.
"I'm so sorry. I'll be right back"
היא קמה, יצאה ואני קיוויתי - שלא תמצא אותך לעולם.
בינתיים החדר התמלא בקולות מקוטעים ודיס-הרמוניים של בכי,
משיכות אף ונשימות כבדות עטופות ב'אום' רפטטיבי:
."nothimnothimnothimnothimnothim not him"
הפעם זה לקח לה פחות זמן. היא חזרה עם אותו עוטפן צהבהב,
התיישבה ואמרה:
?"I'm sorry. Things like that happens. Are you ready now"
היא לא הזיזה את קופסת הממחטטות לעברנו, אלא רק יישרה את
נטייתה האלכסונית. אני רציתי להגיד לה שהיה לה ניסיון אחד והיא
נכשלה בו; לומר לה שזו הבעיה שלה, שלא מגיעה לה עוד הזדמנות -
אבל במקום זה הרגשתי שהראש שלי, בלי לקבל את רשותי, נע מעלה
ומטה.
נדמה לי שלפני שראיתי אותך שמעתי את הבכי של אחותך. אתה יודע
ארי, אף פעם לא היית פוטוגני, אבל זה היה צילום ממש גרוע שלך.
עיניך היו עצומות, פניך היו חיוורות, חבוטות ומעוטרות בכתמים
של הכאב האחרון שלך.
לא ראיתי גומות, אבל זה כנראה בגלל שלא חייכת.
"I need you to sign".
שתינו חתמנו. אמא שלך המשיכה לילל כשפניה אל הקיר, רואה בעיני
רוחה את הגומות שלך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אד המתאבד הפעם
הגזמת! הופעה של
נאור ציון? מה
אתה אספסוף?
יאללה לך הביתה
יא מסעודה
משדרות.


לו יהי מאוכזב
מהמוות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/20 6:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דפי שדה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה