את מתרוצצת ממקום למקום כדי לאכול,
יש לך ילדה
את מזמינה עצמך לבתים של גברים,
כדי לקבל מנה
את גרה על הכביש הסואן ביותר בתל-אביב
אין רגע שקט כשהראש רועש כל-כך

ואת מונחת לרגליי, כל היום מבקשת מעט מהשקט שלי
ואת מלטפת את כפות רגליי, כמהה לטעום מעט מהשפיות
ואת טווה סביבי קורים, אבל אני לא נלכד
ואת מתחננת למעט תמיכה, ואני הלאה הולך ממך

הילדים כשהיית קטנה הטיחו בך בוץ,
וההורים היו דואגים, אבל מאוד עסוקים
לא קיבלת חיבוק, איש לא שאל מה אתך
נתנו לך לנדוד כמו החול,
ואחר-כך התפלאו שהתרחקת כל-כך

היו לך גברים לפני, היו לך גברים אחרי -
האבא של הילדה שלך
אבל אף-אחד מהם לא נשאר,
גם לא האבא של הילדה שלך
החלפת מקומות מגורים, חשבת שזה ישנה לך את המזל,
במקום זה רק הלכת והסתבכת
את חייבת כסף לאנשים לא נחמדים במיוחד
האנשים שאהבו אותך - כועסים עלייך עכשיו

ואת כאן לרגליי, מבקשת מזור לנפשך הכואבת
ואת מבטיחה הכול, ומבטיחה בדמעות שגם תקיימי
ואת מוכנה לתת את עצמך, ואת כל מה שיש לך
ואת מוכנה להיות אסירה מרצון,
בבית הכלא שאת מתחננת שאבנה בשבילך.