תְּכֵלֶת יָמִים נוֹש-ֵאת תִּקְוָה

בַּלֵּב, לְשַׁלְוָה נִשּ-ֵאת בָּרוּחַ

טוֹפַחַת עַל גַּבִּי בְּסַבְלָנוּת.

אָבִיב בָּא נוֹש-ֵא עִמּוֹ בְּש-וֹרָה

נוֹשֵׁק לִש-ְפָתַי כִּמְאַהֵב מְיֻמָּן

חוֹבֵק אוֹתִי  בִּפְרִיחוֹת ש-ְמֵחוֹת

לוֹחֵשׁ לְאָזְנַי שִׁיר אַהֲבָה.

נְגִיעוֹת שֶׁמֶשׁ מְפַזְּמוֹת

צְלִילֵי קֶסֶם מְלֵאוֹת חֶמְלָה.

חוֹבֶקֶת אַהֲבָה וְחוֹלֶמֶת מָחָר

מָלֵא כִּסּוּפִים נוֹגְעִים בִּי

בְּרֶטֶט.