זר בן בלי בית / גזור מארמית |
כמה רציתי לכתוב על דחלילים.
רחוקים וריקניים,
ניצבים כאן דומם בשדות החרבים.
כעת, אין את מי להבריח.
ומפני מי להזהיר
את מי לעטוף ולערסל בידיים אוהבות?
את מי ש נושא את שמי
קשרו בעבותות. לבסיס האם. או
שמא אני
הוא שאסר את אסוריו
והלך והתרחק והלך
עד שהגיע לכאן?
לא זה לא ייתכן, הרי
דחלילים אינם אמורים.
הם לא מתאהבים. או מביאים ילדים.
דחלילים
בוודאי שאינם כותבים שירים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|