|
6.5.20
חמש עשרים ותשע זו שעה של תובנות
הכל נוגע
הכל שוקע
זו שעה של לנשנש
חרדות ופינוקים
להתכרבל עמוק בפנים
הזמן עוצר מלכת
חמש עשרים ותשע
מראה שעון המיקרו
רואה אותי, משתעשע
אך כל נשנוש סופו צלחת
של רעב ותאבה
להכיל להאכיל
את הנשמה הבודדה |
|
|
ילד, אצלי אתה
תגמור בחוץ!
(יודית, אמא של
נוי-נוי ומורה
בישראל, לא
תסבול ילדים
קטנים ומופרעים
אצלה בכיתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.