[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לידור ויינברג
/
החיים הם אוטובוס

יצא לכם אי פעם לחשוב על כמה אוטובוס מזכיר את גלגל החיים?
אמנם באופן מאוד מטאפורי כן? אבל מזכיר.
אם לא יצא לכם, ברשותכם, אשמח לשתף בתיאוריה טיפה מצחיקה שצצה
לה במוחי בזמן הנסיעה.
המסע של האוטובוס מתחיל בנקודה א׳ ומסתיים בנקודה ב׳. ממש כמו
החיים.
במהלך הדרך אתה נתקל בעליות, ירידות, צפצופים שלפעמים צורמים
לך באוזן, בפקקים ובפסי האטה.
כל מושב מדמה חיים של אדם, כל נוסע שעולה מתיישב לו במקומו,
״מתרווח״. תחילה, אתה תופס לך את הפינה השקטה שלך, עד שכך
פתאום בלי ששמת לב בכלל, האוטובוס מתמלא לו, מושב אחר מושב.



בכל אוטובוס יש לפחות כיסא אחד ״נגוע״, כיסא מקולל, כיסא שאף
אחד לא רוצה לשבת בו.
מצחיק נכון? מצחיק כמה שזה דומה לחיינו. אף אחד לא רוצה לחיות
חיים עלובים, מלוכלכים, אף בנאדם לא מעוניין לשבת על איזה
מסטיק לעוס או על כיסא מושב שבור. וככל שהמסלול מתקדם, אנשים
מתחלפים, עולים ויורדים. ממש משחק כיסאות מוזיקלי.
אתה עולה בתחנה הראשונה שלך, ״מבלה״ לך ומעביר את הזמן בנסיעה
הקצרה, עד שככה לפתע פתאום, הגעת לתחנה האחרונה שלך, התחנה שבה
הגיע הזמן שלך לרדת ולפנות את מקומך. ולאחר שירדת, תפס את
הכיסא אדם חדש, גם הוא בתחנתו הראשונה והנה ככה שוב לפתע
פתאום, הגיע גם הוא לתחנתו האחרונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
פסטה פנה -
קצרים וחלולים.

חניבעל לקטר,
סליבסטר 1986


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/5/20 18:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לידור ויינברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה