הוא קנה אותן בזול,
הן היו מלאות בחול,
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים...
כאלה היו חייו של ברוך
ברוך התם וירא השמיים,
שהובטח לו עוד בחייו,
כי ייכנס בשעריי גן-עדן
ברוך שגידל דגי זהב באקווריום,
ובמקביל אף הצליח לגדל את עצמו
ברוך שתמיד היה אומר " - "
כלומר כלום, כי מעולם לא דיבר
ברוך שידיו היו קשות, חזקות ומחוספסות,
מעבודה קשה של חפירת קברים
הוא היה איש של מילה,
הוא היה איש של שלכת
הוא היה איש של שיטוטים בגינה,
הוא היה של של דייג ברשת
הוא מעולם לא התלונן,
ולא טען כנגד איש
הוא מעולם לא היה חרמן אכול בלוע,
לקח רק את מה שקיבל
אבל בא היום, הו, היום הארור,
בו גנבו לברוך את המגפיים
ולאחר זמן גילה ברוך שלהקת כוורת כתבה על זה שיר
איך הוא כעס... הוא לא אהב פרסום,
ולא רצה שסיפורו יפורסם ברבים בחוצות העיר
זו הייתה הפעם היחידה בה ברוך כעס על משהו,
ומאז לא כעס, כי תלה את עצמו מרוב בושה
ואם אתם לא מאמינים, אתם לא יכולים לשאול את ברוך,
כי הוא קבור באחד הקברים אותם בעצמו חפר
נעליים, קונים מהר,
וגרביים, לא חסר,
אך מגפיים ומכנסיים שקונים תמיד קומפלט -
קשה מאוד להשיג אותם כעת...
ומי שלא מאמין,
כבר לא יכול לשאול את ברוך!
ט'-ננ'נני- נני'ניי
ט'-נהניי, נהניי... |