אוֹתָן שׁוֹשַׁנִּים הַנּוֹשְׁרוֹת
לְאַחַר הַדּוּמָם בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב,
אֲדֻמּוֹת הֵן וְשׁוֹתְקוֹת
בְּטֶרֶם נַזְכִּיר קוֹרוֹת הַחֶרֶב.
עֲלָמִים,
לָהֶם לֹא מָלְאוּ עֶש-ְרִים.
זֹהַר וְיֹפִי,
אַךְ מִשְׁפָּחָה לֹא זָכוּ לְהָקִים.
הַשּׁוֹשַׁנִּים נִשּ-ָאוֹת בִּיקָר
לְמַרְגְּלוֹת הַנַּחַל הַקַּר
הֵנָּה נִגְרְפוּ אֶל הַמַּיִם.
נָשְׁרוּ שׁוֹשַׁנֵּי הַנְּעוּרִים
וְהֶחְשִׁיךְ יָגוֹן הַלַּיְלָה
אוּלָם מִמַּעַל דָּרְכוּ כּוֹכָבִים
לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַבָּנִים.
27/4/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
שִׁיר וְצִיּוּר
|