אוֹתָן שׁוֹשַׁנִּים הַנּוֹשְׁרוֹת
לְאַחַר הַדּוּמָם בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב,
אֲדֻמּוֹת הֵן וְשׁוֹתְקוֹת
בְּטֶרֶם נַזְכִּיר קוֹרוֹת הַחֶרֶב.

עֲלָמִים,
לָהֶם לֹא מָלְאוּ עֶש-ְרִים.
זֹהַר וְיֹפִי,
אַךְ מִשְׁפָּחָה לֹא זָכוּ לְהָקִים.

הַשּׁוֹשַׁנִּים נִשּ-ָאוֹת בִּיקָר
לְמַרְגְּלוֹת הַנַּחַל הַקַּר
הֵנָּה נִגְרְפוּ אֶל הַמַּיִם.

נָשְׁרוּ שׁוֹשַׁנֵּי הַנְּעוּרִים
וְהֶחְשִׁיךְ יָגוֹן הַלַּיְלָה
אוּלָם מִמַּעַל דָּרְכוּ כּוֹכָבִים
לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַבָּנִים.


27/4/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
שִׁיר וְצִיּוּר