מָה הָיִיתָ אוֹמֵר
מָה הָיִיתָ אוֹמֵר, מָה הָיִיתָ אוֹמֵר
אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן, אִלּוּ רַק הָיִיתָ
אֵיךְ הָיִיתָ מִתְיַיחֵס לְכָל הַדָּבָר הַזֶּה
הַאִם כְּאֶל חֲלוֹם בַּלָּהוֹת
הַאִם כְּאֶל אַפּוֹקָלִיפְּסָה
אֵיךְ הָיִיתָ מְנַסֵּחַ אֶת מָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ
הַאִם הָיִיתָ אִישׁ בְּשוֹרוֹת אוֹ נְבִיא זַעַם
אֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַמַּגָּע הַחַם שֶׁל כַּף יָדְךָ
אֶת הַסִּיגַרְיָה בְּצַד הַפֶּה שֶׁלָּךְ
אֶת עֵינֶיךָ מִבַּעַד לִזְגוּגִיּוֹת הַמִּשְׁקָפַיִם
אֶת הַחִיּוּךְ הַמַּמְזֵרִי
אֲנִי זוֹכֵר, אֲנִי זוֹכֵר
אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב, אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב
עַל אַהֲבָה בִּימֵי קוֹרוֹנָה
אֲבָל מִי אֲנִי שֶׁאֶתְחָרֶה
בְּגַבְרִיאֵל גַּרְסִיָּה מארקס
מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת
מִי אֲנִי בְּלִי אוֹתָהּ יַד חַמָּה
בְּלִי אוֹתָהּ כְּמִיהָה לְמִישֶׁהוּ
שֶׁיִּרְאֶה אוֹתִי בְּגֹבַהּ הָעֵינַייִם
שֶׁיִּרְאֶה אוֹתִי
כְּאַחְייָן הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ מִיַּנְקוּתִי
דֶּרֶךְ יַלְדוּתִי וְעַד בַּגְרוּתִי
וְעַד כְּאֵבֵי הַנֶּפֶשׁ
וְתַעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמִפַּחֵי הַנֶּפֶשׁ
וּפַחֵי הָרֶפֶשׁ שֶׁל הַחַיִּים שֶׁכֹּה הֵיטַבְתָּ לְתָאֵר
שֶׁלְּעִתִּים עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם
אֵי-שָׁם בְּתוֹךְ יַעַר עָבוֹת
דַּרְדְּסַבָּא וַדַּאי מְבַשֵּׁל בְּתוֹךְ סִיר גָּדוֹל
שִׁקּוּי פְּלָאִים, שִׁקּוּי שֶׁיַּצִּיל אֶת הָאֱנוֹשׁוּת
וְגַרְגָּמֵל יוֹשֵׁב עִם חַתְחַתוּל
וּמִתְפַּקֵּעַ מִצְּחוֹק
הערה: גבריאל גרסיה מארקס כתב ספר בשם: "אהבה בימי כולרה" |