אלוהים ציווה אהבה
ואני דבוק אליו בנשמתי
בימים שלי אני פורש
מחפש תשובה במחשבה

בימים שלי אני חוטא
דבוק לחטאי המחשבה
יש לי רגע מנוחה
בסוף היום
לעשות חשבון נפש קטן
ביני לבין אלוהים

ולפעמים הזמן נעצר
ואני עומד מול האלוהים
הוא מסתיר פניו
כי יש בי נקודות עיוורות
כי הצמחתי קליפה
עבה וקשה
כמו של פיל
אבל לעתים הלב שלי נמס
והופך רך כמו תינוק
כמו גוזל רעב לאהבה
פינה קטנה תחת כנפיי אמו

ואז אני מתכנס
איש מבוגר תחת קורת גג בגשם
מוצא נחמה בסיגריה
שנותנת חלון של זמן
סדק של מנוחה
ממירוץ המחשבות

לא מחפש לבלוע את העולם
אלא להקיא את הזוהמה
בעולם מלוכלך שנכנס בי עמוק

סיגריות ואלכוהול לא ממלאים את החללים
הדעת מבקשת את גן-העדן שבלב
השקט הנצחי של הנשמה
ששבעה מנוכחותו של הבורא
שהיא מכילה עד תום.