וּפִתְאוֹם שִׁירַת צִפּוֹרִים
כָּךְ בְּסוֹף הַיּוֹם
עֵת הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב
מְאִירָה בְּרֹךְ אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים

כֵּן, כָּךְ לְלֹא אַזְהָרָה
לְלֹא הֲכָנָה מֵרֹאשׁ
בּוֹקַעַת הַשִּׁירָה הַזֹּאת
מִתְגַּבֶּרֶת עַל שְׁאוֹן הָעִיר

הָרְחוֹבוֹת דֵּי רֵיקִים,
אַתְּ יוֹדַעַת.
פֹּה וָשָׁם זְרוּקָה עַל הַמִּדְרָכָה
כְּפָפַת גּוּמִי מְשֻׁמֶּשֶׁת, קִרְעִי מַסֵּכָה


הַיּוֹם רָאִיתִי עַל גְּדַת הַיַּרְקוֹן
צִפּוֹר לְבָנָה וּגְבוֹהָה

מָה הִיא רוֹאָה מִמְּרוֹם הַשָּׁמַיִם
הַאִם הִיא מַבְחִינָה בַּאֲנָשִׁים  שֶׁאֵינָם

הַאִם הִיא רוֹאָה אֶת הָאַיִן הַזֶּה

הַאִם עֵינָהּ מַשּיגָה אֶת הָאֵינְסוֹף                      
                                                           
 

אֵי-שָׁם בִּקְצֵה הָאֹפֶק עַל שפַת-הַיָּם                  
                                                       
                                         דַּיָּג זוֹרֵק
חַכָּה                                                      
                                           
                                                         
מַמְתִּין.