|
שלשה שירים - פולין 1992
אדמה אדומה
כמעט ושמעתי
את סיפורם של העצים
שזעקו אלי מן
האדמה הקפואה
האדמה הקרה
והנחל שזרם
ליד
ציוץ הציורים
המתערבב בשכשוכם
של מי הפלג
ניסו לצעוק
ולספר
ממה הם יונקים באמת.
שלשה צלבים
במסדרון אפל יושבים אנשים
ואל תוך נפשם
בכתיבה קודחים
ובאותו המקום
שם לפני שנים
ילד קטן איבד כל פנים
אנשים עוברים סתם
כאילו כלום לא
קרה
כי
כר
בכיכר
שבה הספרים שהיו נשרפים
קמים לתחיה ובתור רפאים
מחפשים את עצמם, וביחד
איתי, ואינם
נרפאים.
ריק לעולם
טרבלינקה
כאן
ראיתי אבנים
שצועקות בדממה
כאן
נגמרו החיים
ונשארה שממה
כאן
מבעד לאלף ימים
אני אשאיר מקום אחד
ריק
למתי שיהיו לי מילים |
|
|
לכל אשה
סקסית-עד-פצצה
יש גבר, שמספר
לחבר'ה איך נמאס
לו לזיין אותה.
צפיחית בדבש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.