האמת העדינה,
המוברחת, זו
שכבר ידענו היכן
היא ומה תפקידה,
מתגלה בקפל קטן בין הגלים במפרץ של בוקה,
לרגלי מספנה נטושה, עזובה
כמו ארץ שבורחים ממנה בלי להביט לאחור.
בלי להיפרד כראוי.
עם מטען שרובו תמימות, ומיעוטו
רהיטי סוכנות.
רגע של אמת אחד. מזוקק.
קודם הוא מתגלה,
אחרי שהסתתרו כל החיים מאחורי הססמאות
עשינו עלייה,
זה היה מציונות.
הוא מוציא אותם לאור ואין עוד מלבדו, אי לברוח
איך יברחו והם לא שם? הם כבר
ברחו ב 73'.
אחרי כן מסתתר בצל משמעותו. הכבדה. השוקלת. טונות
של אניות משא,
ואניית נוסעים אחת,
שלקחה אותם מכאן |