[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילה מף
/
פשר החלומות

שלומית צלצלה אלי בבהילות:
תשמעי, אני צריכה את הכישורים שלך בפסיכולוגיה כדי שתעזרי לי
לפענח לעצמי את החלום שלי....נבהלתי קצת מהחלום הזה. אולי
תעזרי לי...
בואי, שבי לכוס קפה ונשוחח. לא קרה כלום!  ותספרי לי בשקט מה
קרה.
  שלומית הגיעה מהר. התיישבנו בחוץ, בצל. כבר אביב והשמש לא
פעם חמה מאד:
תשמעי, חלמתי חלום מאד מוזר. בניינים הרוסים, מטפסת על שלדי
בתים....מה, החושים שלי מזהירים אותי שהולכת להיות רעידת אדמה,
?
תרגעי, שלומית. מה??????
היא התחילה:
זה היה החג שני של פסח. הייתי בביקור אצל הבת-למעשה היא באה
ולקחה אותי אליה, על אף הסגר. לא יכולתי יותר להיות לבד.
חלמתי בלילה אצלה חלום מוזר:
אני בחיפה-או אולי זה נצרת ואני מטיילת לבד, ואני אולי בת
45-55 אפילו 60, -יותר צעירה מאשר במציאות בהרבה-אבל עדיין
נראית טוב, צעירה, וחיפה-או נצרת-מלאה בתים בבניה. זה מורד של
הר ויש בתים למעלה ולמטה, מסביבנו, לידנו, הכל בניינים חצי
גמורים ולא מטוייחים כמו הריסות, או ההיפך, באמצע בניה. ואני
הולכת בכיוון למעלה עם בחור צעיר ממני, אולי בן 30, מתקדמים
בין המבנים הבנויים למחצה כלפי מעלה, אין הרבה אנשים, יש גם
חללים שחורים בחלקי בתי-בטון כאלה. ויש המון מקומות שהכביש לא
סלול ובאמצע רחוב מדרגות ממש מעלינו ומולנו באמצע הכביש פתאום
בית סגור, מבטון ובלוקים, בבניה, באמצע הדרך, מתנשא מעלינו ,
כאילו כל אחד בונה היכן ואיך ומתי שבא לו. אנחנו עוקפים את זה,
אין רחובות מוסדרים אלא הכל בסוג של כאוס של בניה, ישן וחדש,
אני רואה חפצי קודש נוצרים, מין מטות כסף וזהב עם גולות
מבריקות מאולי שנהב או כסף צבוע ונוצץ, וזה מקושט במה שנראה
כמו אבנים יקרות, ויש בידי שני כאלה, ואני חושבת שאלי אולי
להביא או לתת לאיזה כומר, אבל אין למי. או שאולי אחד כזה נתן
את זה לי? נשים נוצריות מסתכלות וממששות את זה ולא מתרגשות והן
אומרות שזה לא כסף אמיתי, אולי, ואני, שאוהבת חפצים מיוחדים
ו'נוצצים' לא בדיוק יודעת מה לעשות עם זה, ותוחבת את זה בתוך
ארון בגדים שנמצא שם בין הבגדים וממשיכה ללכת עם-אחרי- הבחור,
בעליה, בין בתים וקומות וחלקי בטון בעליה, מדלגים  הרבה על
מקומות שאין מדרגות וצריך להאחז בכרכובים וחלקים יציבים כדי
לדלג על מקומות די מסוכנים שאין שום דבר, ואני גם נתלית ככה
בעזרת הידיים ומצליחה לעבור הרבה מקומות כאלה שבד'כ צעירים
עושים את זה אבל גם אני מרגישה צעירה עדיין בחלקו, ואני ספק
הולכת עם הבחור ספק אחריו. קצת מדברת עם אנשים -גם צעירים,
והולכים, מתקדמים למעלה, -מדלגים-על הרבה חלקי מבנים כאלה שלא
פעם עלי להאחז בחלקים בנויים ולהעביר את הגוף בעזרת הרגליים,
חלקים ומקומות שלא בנויים , גם בצורה כמעט מאוזנת וזה מסוכן
ואני לא חושבת הרבה אלא מתקדמת ועוברת וממשיכה ובאיזה שלב
הבחור כבר לא  שם, ואני גם מדברת עם אנשים ושואלת איפה, איך,
ואח''כ אני בדרך למטה ושוב-חלקי בניינים, כרכובים, לא רחובות
מוסדרים וגם מסתכלים קצת עלי וזה די טבעי לי שאני עושה את
המעברים המסוכנים האלה, ועכשיו בדרך למטה, בפינה אחת יושב
בחור-אולי פועל בהפסקה ליד ארגז הפוך ואוכל, שקשוקה, ספגטי
מצלחת ועל ידה עוד אחת עם אוכל אבל אין איש נוסף-זה נראה כאילו
מישהו אכל בצלחת באמצע האוכל וקראו לו, והוא שואל: את רוצה?
ואני די רוצה אבל ממשיכה הלאה. אני מרגישה על אף גילי כמו
שהרגשתי כשבאתי-בשנים הראשונות לקיבוץ של בעלי-התרגשות, הרפתקה
לא ממש ברורה ופשוטה אבל: יאללה, אני מסוגלת, ואני עושה וזה לא
קל אבל...
ואני נוכחת עוד בשלב יותר מוקדם שאין לי ארנק אבל אם אגיע
ליציאה אמצא ודאי מישהו מהקיבוץ שלי שיעזור לי-יתן לי כסף או
משהו-אני די בטוחה-שאוכל להגיע הביתה, שזה כאן למטה בסוף
המסלול, בדרך המתעקלת ימינה, מעבר לגבעה הזו, כך שאני ממשיכה
לדלג, ללכת, ולעבור מכשולים . זה כאילו בחיפה ואני עדיין במיטב
כוחי וגם היום מרגישה עדיין די ככה, מסוגלת. די בכושר גם קצת
משוויצה, די גאה בכך שאני מדלגת כמו צעירה על שברי בתים וחללים
ומקומות די מסוכנים, לעתים חללים אפלים בתוך בתים ספק נטושים
ועדיין מסוגלת ועדיין נערצת למדי. ושמחה שאני צעירה ועם כוח,
וכל הזמן הזה די לבד, גם כשהולכת עם מישהו...
היא השתתקה, שאפה אוויר. השתתקה.

זה קשה, אמרתי  לה. יש תחושה שבחלום שלך אין משהו יציב. את
צריכה לפלס לך דרך בין הרבה בניינים גמורים ולא גמורים, לעלות,
לרדת, ואין יותר מדי אנשים בעיר המוזרה הזו. נכון?
כן, היא אמרה. אולי זה החיים,  לא כמו עיר בנויה ומסודרת. הכל
בכאוס ועלייך למצוא דרך אבל את עושה את זה. לבד, ביחד עם מורה
דרך...ובלעדיו. אין דרך סלולה יש דברים שנהרסו ועדיין יש כאלה
שנבנים. אפילו כאן.  אפילו בחלום. כמו החיים, לא?וכל המבוך הזה
שאת בתוכו, עולה, יורדת, מדלגת, וממשיכה הלאה והרבה לא
בנוי-אולי זה ככה גם בחיים שלך?
כן, היא אמרה לאחר מספר דקות.
ואת מרגישה די לבד...את מרגישה בדידות-וכנראה הרגשת ככה כל
החיים, מורה הדרך שלך נמצא בחלק מהדרך ולא נמצא בחלק אחר...
יש בזה משהו, הודתה. נישאתי יחסית מאוחר והוא עזב לעולם אחר
כשאני עוד כאן...צריכה להמשיך לפלס דרך...
כן...

אבל יש הרבה 'יש' בחלום הזה, אמרתי לה.
יש המון פעילות, יש בטחון בכוחך, תעוזה ואומץ, המון פעילות, את
הרבה יותר צעירה- בחלום -מאשר במציאות אבל כנראה הגיל המנטלי
שלך הוא בעשור וחצי או אפילו שניים פחות מאשר במציאות. ואת
ממשיכה ללכת, ולהתקדם אפילו שזה לא ברור לאן, וזה קשה אבל את
עושה את זה....
נכון, היא אמרה,
...ויש בחורים צעירים בהרבה ממך בחלום...היית רוצה רומן עם אחד
כזה? דווקא מציעים לך, לפחות בחלום. להשתתף בארוחה...
היא הסמיקה. הרהרה קצת ואמרה: בנסיבות אחרות אולי. הרהורים יש.
זה מסובך...
דבר אחד בטוח, אמרתי לה. ארנק-זה כמו אבר מין נשי...נרתיק...
היא הסמיקה.
אולי את לא בטוחה עוד במיניות הנשית שלך-בגלל הגיל?
יש משהו, היא אמרה.
את כנראה מרגישה יותר בטחון אישי מאשר בעבר. את יודעת שיש מי
שיעזור לך. יתן לך כסף. לעבור את הסיבוב אל החלק הלא נודע
שמאחרי ההר...מישהו מהקהילה, מוכר,  שבטוח שתפגשי. מוות? עזרה?

כנראה, אמרה.

ומה הם חפצי הקודש הנוצריים? איך הם הגיעו לחלום שלי?
מה זה אומר לך, אמרתי. את צריכה לדעת. זה החלום שלך, לא?  
את אוהבת כל מיני מבריקים, לא? אז גם בחלום...את רוצה להיות
נוצריה לעת זקנה, אולי?
צחקנו יחד.
יש עוד משהו שאת מצליחה להגיד לי על החלום שלי, אמרה?
אני צריכה לחשוב, אמרתי לה.


פשר החלומות.                                    17.4.2020







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואם בא לי... כל
החודש?!


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/4/20 15:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה