|
אֶת הָאֹושֶׁר מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
קָשֶׁה מְאֹד לְהַשּ-ִיג
אֶת הַכְּאֵב שֶׁצָּרַב אֶת הַשְּׁמוּעָה
קָשֶׁה מְאֹד לְהָפִיג
אֲבָל הָרוּחַ ש-ִחֲקָה בָּרְגָשׁוֹת
וְנִשְׁכְּחוּ גַּם הַהַבְטָחוֹת
הֵיכָן שֶׁהָעֹונֶג רָקַם מְזִמּוֹת
הָאֹשֶׁר נִבְנָה עַל הַהֲרִיסוֹת
שְׁמוּעָה לְאֹזֶן הִתְפַּזְּרָה
כְּאִלּוּ תָּפְרָה לָהּ סִבָּה
לַהֲפֹךְ כָּל פֵּירוּר שֶׁל חֶדְוָה
לִמְצִיאוּת חַסְרַת תִּקְוָה
הָאֹשֶׁר רָחוֹק מִלִּהְיוֹת כָּל כָּךְ אֲמִתִּי
מְמַהֵר הוּא וּמִתְכַּדְרֵר
בְּמוֹרַד הַחֲלוֹמוֹת וְהַפְּעִימוֹת
18/4/20
דן בן שלום
|
|
|
"ויאללה,
ויאללה, ויאללה
בלאגן".
דוגמנית ברגע של
תובנות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.