אביר צלבני חוזר מארץ ישראל
לאירופה מוכת האבעבועות השחורות
המוות השחור
זו מגיפה שקוצרת אנשים בלי הבחנה
עשירים ועניים
יפים ומכוערים
בנים ובנות
צעירים ומבוגרים
חכמים וטיפשים
צודקים וטועים
טובים ורעים

אביר צלבני מצולק ועייף
חוזר מארץ ישראל לאירופה
ליבשת מוכת מגפה
אנשים ונשים מוטלים מתים בכל פינה
הזעקה עולה לשמיים,
אנשים אומרים שהם חיו בחטא
הם הולכים ברחוב בשיירה
ומכים עצמם על גב חשוף בשוטים
מייללים ומקוננים
וכל גופם מלא אבעבועות שחורות

אנחנו נקים חברה טובה יותר,
אנחנו נעשה,
אם נשרוד
האל כועס עלינו
חרונו משמיד אותנו
טעינו, פגענו, רימינו, העווינו,
ואנחנו נתקן

1400 שנה מאוחר יותר
פתחה היבשת המוכה שהפכה שבעה וזחוחה
במלחמת העולם השנייה
שבה נהרגו עשרות מיליונים
ומיליונים נרצחו

צליין נוצרי מגיע לארץ ישראל
על מטוס בשנת 1988
הוא מתרשם מקדושת בירת ישראל
ישראל לב העולם
ירושלים בירת לב העולם
בה כל ההיסטוריה מבוטאת במבנים
שמבטאים תקופות שונות
לכל ההיסטוריה של אחת הערים העתיקות בעולם

הוא מגייס אנשים ובונה כנסייה
צד לצד ליד היהודים
הוא מכבד את היהודים והם מכבדים אותו
על ראש הכנסייה מצלצל הפעמון הגדול
מואזין קורא מוקדם מאוד בבוקר
אנשים עם כיפות וטלית הולכים לבית הכנסת
בודהיזם זו דרך חיים, לא דת
סיינטולוגיה היא מפלצתית

2020, תחנת חלל,
לא רחוק מהירח
אסטרונאוט בתוך בועת חללית קטנה,
מאתר חללי לאתר סמוך
הוא צופה דרך החלון המשוריין
הוא רואה חלל אינסופי וכוכבים
הוא רואה את כדור הארץ
הוא רואה את השמש שוקעת וזורחת על כדור הארץ,
בחלקים שונים סביבו באותה העת,
והירח חג סביבו
כדור הארץ כה יפה מהחלל,
כחול וירוק,
מקום קטן שולי ומוזנח -
בחלל האינסופי
והוא תוהה על האנשים שבו -
למה הם רבים כל הזמן?
כולם באותו המקום,
ולכולם אותם האתגרים.