חבר ביקש ממני את וינטו של קרל מאי אבל לא מצאתי אותו בביתי.
אתמול על ספסל, בשכונתי עתירת הספרים על ספסלים, מצאתי ספר אחר
שלו בשם: קפיטן קאימאן ובפתח הספר היתה רשימה של כל ספרי קרל
מאי.
התקשרתי לידידי בוואטסאפ אך לא היה מספיק וואיפאיי אז ביקשתי
שיתקשר  הוא אלי בנייד. ושמח לשמוע על הספר.

אני מניחה שיום יבוא  וכל הספרים יהיו אותיות פורחות ובכל פעם
שאני רואה ערימה כזאת לבי מתכווץ ונכמר כמו ניצבת אני לפני
גוויות. עד שמרטין לותר תרגם את התנך מלטינית לגרמנית ועד
שגוטנברג המציא את הדפוס רוב האנושות היו אנאלפביתים ממילא, אך
אנו כחמש מאות השנים האחרונות, נהנים ואוהבים את האות
הכתובה. ומי יודע כיצד יראה העתיד בעוד מאה שנה.

סופר בשם בן ציון יהושע רז העלה היום בפייסבוק תיאור נפלא של
המימונה של פעם וחשבתי על כל המילים היפות והנפלאות שנדונו
לכליה ועל הקוראים שלא יהיו להם ספרים אהובים על המדפים
ולִמְרַאֲשׁוֹתֵיהֶם אלא רק צג מחשב, ואם תהיה דיקטטורה או
נסיבות אחרות יוכלו לנתק להם את החשמל ובכלל, האם יהיה להם
אוצר מילים טוב וידעו לכתוב ללא שגיאות. חבל שאי אפשר לייצר
ספרים מחומרים סינטטיים ולא מעץ.
ואני מתנצלת על מִספד הספרים והתקופה שהעלתי כאן.

(הימים ימי חול המועד 2020 והקורונה)