לא היה לי גלידה ועכשיו יש
ואף-אחד לא מונע ממני לאכול אותה
גלידה משובחת ישר מהמקרר
כמה טוב לדעת שהיא בהישג יד
עכשיו אני מרגיש חופשי

לא היה לי בירה ועכשיו יש
ואף-אחד לא מונע ממני לשתות אותה
בירה טובה ישר מהמקרר
כמה טוב לדעת שהיא בהישג יד
עכשיו אני מרגיש מאושר

לא היה לי קפה ועכשיו יש
ואף-אחד לא מונע ממני להכין לי כוס קפה
קפה משובח מארץ אחרת בצנצנת
כמה טוב לדעת שהוא בהישג יד
עכשיו טוב לי

לא היה לי סיגריות ועכשיו יש
ואף-אחד לא מונע ממני לעשן אותן
סיגריות עשירות מארץ אחרת
כמה טוב לדעת שהן בהישג יד
עכשיו אני מרגיש מסופק.

אני הולך והרגליים הולכות
אני הולך כשהרגליים הולכות
גם אני הולך וגם הרגליים הולכות
הרגליים הולכות כשאני הולך

יש לי רגליים והן הולכות
גם הרגליים שלי הולכות
הולכות הרגליים, הולכות-הולכות
הרגליים הולכות כשהן הולכות

כל היום וכל הלילה הרגליים הולכות
גם אני הולך אתן כשהרגליים הולכות
הרגליים הולכות ואותי מובילות
כל מיני מקומות הרגליים מובילות,
אותי לוקחות

לו היו לי רגליים שלא הולכות
לו היו לי רגליים שדווקא טסות
לו היו לי רגליי סילון
אותי מעיפות מעל גיאיות

יש לי רגליים והן הולכות
לכל מקום אותי מובילות
לפונדק הדרכים, לחנות הרחוב
גלגולים אחרים ומציאויות שונות

כל הזמן אני נמצא מעל רגליים הולכות
הרגליים ההולכות בי שולטות
לוקחות אותי שמה, מביאות אותי פה
לאן הם הולכות, כל הזמן הן הולכות

לו היו לי גלגלים במקום רגליים הולכות
הייתי נוסע מרחקים עצומים
בין ערים ובין ארצות
נוסק לשחקים ברגליים טסות

הייתי משחק משחק עם הרגליים ההולכות
הן היו הולכות ואילו אני נשאר במקום
הן היו לוקחות אותי, אבל אני לא הייתי זז
למקומות משונים לקחו אותי, לערי תחתיות

עד היום אני מגרד את הפצעים
לאן לקחו אותי אותן רגליים הולכות
נשים נפקניות וגברים נבזיים
השליכו אותי הייאורה למטה מעל מים שוצפים

לו הייתה לי דרך להבין אותן רגליים הולכות
לאן הן הולכות ומאיזה טעמים
ומדוע הן הולכות לאן שהן הולכות
לא הייתי רוצה ללכת, הייתי רוצה להישאר במקום

וגם כשעננים מכסים את השמיים - הרגליים הולכות
בכל מזג-אוויר ובכל מצב - הרגליים הולכות
לא אני הולך, אלא אלה הן הרגליים שהולכות
כולי השתוממות לאן הן אותי מובילות

אמרו לי "תשמור על עצמך מפני הרגליים ההולכות
הן ייקחו אותך למקומות בהם אתה לא רוצה להיות"
אבל למעשה אין לי הרבה ברירות
הרגליים עושות מה שהן רוצות

גם אני למדתי להכין סנדוויץ' למרות הרגליים ההולכות
תוך כדי הליכה אני פורס מלפפון, חותך עגבנייה
אוכל ומגיע לכל מיני מקומות
עם צלחת ביד, סטייק וביצה טרופה

שמיים חשוכים, עננים מעליי,
לתוך העלטה הרגליים אותי לוקחות
לא אני החלטתי - הן הן הקובעות
בדרך חתחתים הייתי ולא רציתי שם להיות

הו, גורל אכזר, על מה ולמה אני נענש
לו הרגליים לא היו הולכות - אלא נוסקות
לו מיץ התפוזים באמת היה טעים מאוד
לו הייתי מנפח את הבלונים
ומרוקן כדי לנפח עוד.

איזה מן ילד אתה?
בלי רגליים, בלי ידיים, זה לא ייתכן
בוא אליי, ארכיב לך רגליים וידיים
בוא אליי הושיב אותך על בקבוק יין

איזו מן ילדה את?
בלי רגליים, בלי ידיים, אני מוחא
יש לך שפתיים, אבל אין להן לשונות
אולי את צריכה ללמוד שפות

באיזה גיל נולדת?
מי עשה אותך?
מסכנים ההורים שלך,
יצור כזה מוזר יצא מבטן אמך

אולי את צריכה להצטרף לנבחרת הכדורגל
אולי אתה צריך להשתגל ללא הבחנה
מי גרם לך להיות מה שאתה,
ומדוע אתה - אתה ולא מישהו אחר?

את צריכה לשאוף אוויר
אתה צריך לנשוף עשן
את צריכה ללמוד נימוסים
אתה צריך להגיד תודה שאתה בכלל חי

למה את בוכה, את חושבת שאתה נסיכה?
את לא נסיכה, את סתם בחורה
עוד אחת מיני רבות, לא שיש טענות
למצוץ את יודעת, אז למה לבכות?

אתה צריך להיכנס חזרה לקוס של האימא שלך ולהיעלם
אדם כמוך לא ראוי שיחיה ויגזול אוויר של אחרים
אנשים אחרים יותר טובים ממך בכל דבר
אתה רק תוקע לאנשים הגונים ושומרי חוק -
מקלות בגלגלים

מי אמר שמגיע לך? זה לא נכון
את צריכה להשתטח על פסי הרכבת ולחכות לקטר
אתה צריך לנסות להציל אותה -
ולמות בעודך מנסה
ואת שניכם יקברו בחורשה מתחת לעץ הכורסה

אל תבכי, ילדה קטנה,
יש לך עוד הרבה מה ללמוד
כמו איך לפתוח רגליים ולא להגיד לאף גבר "לא"
ואתה צריך לאונן עד שמוחך יקרוס
כדי שיאשפזו אותך בבית חולים פסיכיאטרי לאסירים משוגעים

אבל את חזרת אחרי מלחמה ארוכה
לא ראית אותו - חשבת שהלך
תלית את עצמך על חבל - הוא מצא את הגופה
אילו היית מחכה עוד חודש, אבל את טיפשה

בלע עצמות כדי להתאבד
דפק לעצמו כדור בראש -
גם זה לא הרג אותו
הפיל עצמו ארבע קומות
נשבר לו הראש וגם הרגליים,
אבל הוא לא מת, רק הפך נכה

עכשיו הוא יושב בבית חולים סיעודי ולא יכול לזוז
אפילו סיגריה הוא לא יכול לעשן בעצמו
מאכילים אותו, מנגבים לו ת'תחת
משקים אותו כמו צמח ומכסים אותו כמו קבר על גופה

זה מה שרצית, אישה טיפשה?
כל היום קוננת, ותראי מה קרה
עכשיו הוא לא יכול לנשום בכוחות עצמו
מחובר למכונת הנשמה ומייחל למותו

אצלך הכול טוב יותר, את בדרך לגיהינום
שרה, צוחקת ורוקדת מול שערי תופת
והשדים אותך מברכים, הם יעשו ממך מטעמים
יאכלו אותך בחיים לאט-לאט מאה אלף פעמים

חבל שככה זה נגמר, אבל את היית ילדה רעה
לא רצית ללכת לבית הספר רק כי המורות היו רעות
זה לא תלוי בך, גבירתי, זכות המורות להיות רעות
וזכותו של כל מי שמתנכל לך - להתנכל לך עוד ועוד

את חשבת שיש לך זכויות
את חשבת שמגיע לך ממתקים וחלומות
אבל עכשיו את נשרפת לאט-לאט על אש קטנה במשך מיליוני שנה
לא זה מה שהאבא שלך רצה.

שערי הרקע, שערי הבנזין
כל הזמן הולכים-הולכים
לא מגיעים, כי לא יודעים לאן הולכים
לא מגיעים, כי אין מקום אליו הם הולכים

יושבים בניחותא תחת עץ השעורה
מעלים פחם במקטרת, שרים שירי מלחמה
שורפים את השלכת, שורפים גם את המדינה
מייחלים לבוא המשיח, אבל הוא מזמן בסביבה

על העץ תלויים טרולים קטנים
רוצצו את ראשם בגרזנים
על העץ הם מתנודדים
פירות מוזרים יש לעצים

לא שיש מקום לקבור את הטרולים המסכנים
אז משאירים אותם תלויים במשך עשרות שנים
והגוף שלהם נרקב ואוכלים אותם ציפורים ומעופפים
גם הנשמה נאכלת עם בוא השלכת

אבל הם אנשים טובים, רואים אקטואליה וחדשות
הורסים לאנשים אחרים את החיים -
אבל רק בשביל הספורט
יש להם כורסאות נוחות מול מסכי החדשות
הם מאמינים לכל מילה,
הם בולעים הכול, פה גדול, תפתחו

ומאכילים אותם צואה ומאכילים אותם רפש
והם בולעים טינופת וחושבים שבלעו ממתקים
ככה זה עם אנשים טיפשים
כל היום והלילה מזיינים את הנשים הפסיכיות שלהם
וכשנולדים להם ילדים וילדות -
הם דופקים את ראשי הילודים בקירות

למה נולדת, הם אומרים,
בסך הכול רציתי לגמור
לזיין את אימא שלך,
גם היא רצתה זין גדול
ופתאום אתה בא, מה אתה מתערב
מי אמר לך לבוא לעולם,
לא רצינו אותך

מה, את חושבת שאני הוציא כסף כדי להאכיל אותך?
תאכלי את האצבעות
אחרי הכול אלו האצבעות שלך, תאכלי מה ששלך
הכסף והכוח הוא שלי,
לא אשתמש בו לך
לכי תאכלי שורשים מהאדמה,
זו לא אשמתי שאני אבא שלך

הייתי צריכה להוליד אותך -
ומיד לזרוק לזבל
מפלצת קטנה ש-כל מה שהיא עושה
זה לאכול, לחרבן ולבכות
הייתי צריכה לרוצץ את ראשך הרך,
לשבת לך על הפנים
הייתי צריכה לחנוק אותך,
להדק לפניך הרבה מזרנים

מי ידע שמאחד כמוך שלא שווה שום-דבר -
ייצא רוצח אכזרי קר מזג?
שטובח אנשים בלי הבחנה,
ולא משנה אם הם בלונדיניים

מי אמר לך, אני לא הסכמתי
הגורל היתל בי, אקח שוב גורלי בידי
אקבור אותך חי בתוך שוחות בוץ
אתן לתולעים, לג'וקים, ליתושים,
מטעמים מגופך לרוב
אתה ילד גדול, אתה תתגבר
מה אמר אבא? החיים קשים,
צריך להיות חזק, ילד מפגר.