קישור קבוע מוביל למקומות עלומי שם
גטאות ומחנות מתחת לאדמה,
לווייני ענק בחלל,
ספינות חלל אדירות שמקפצות בין כוכבים,
סוכריות על מקל בטעמים שלא נטעמו מעולם,
חומרים חיוניים לגוף שלא מוכרים לכלל הציבור

והאדמה קורסת
וכדור הארץ קורס
והאנרגיות של המכונות קורסות
והיקום קורס -
לתוך עצמו

ולא נשאר לאף-אחד לאן ללכת
וכולם מבינים שהם היו במירוץ מטורף עד כה
שלא הוביל לשום-מקום
ואין לו סוף

אז הם יושבים בבית, בבידוד,
ושואלים -
לשם מה חיי?
מה אני עושה פה?
האם אני ממצא את חיי כראוי?
הרי יום אחד אמות
ולא ארצה לדעת שחיי היו בזבוז

והמחשבות כבדות
והשאלות מעיקות
ואין לאן לברוח מהם
כי הקורונה לא נותנת

וזה אוחז את כדור-הארץ כולו
כמו צבת עקרב
ושואל וממשיך לשאול כל אדם כפרט -
מה אתה עושה פה?
לשם מה אתה כאן?
מה תכלית חייך?
וכ'ו וכ'ו

והרמות של השאלות
והתשובות המתגבשות
משתנות מאדם לאדם
כי לכל אדם ייעוד אחר
וכל אדם שונה מאחר -
אין עוד אף-אחד כמוהו
כן,
כל אדם הוא פתית שלג ייחודי
ובכל העולם לא תמצא כמוהו בדיוק

ועל כדור-הארץ יש שלט ענק
מודבק על גבי שתי יבשות
"סגור לרגל חשבון נפש".