|
עצב הציף שדה של שמחה שטרם נקצר
עקר את פוריותו
עד כדי מצב
שהיבול מתקשה לבקוע
מבין הסדקים היבשים
והצמאים לרווי
כנחל אכזב
מאוכזב
אני כבר לא שותלת בסדקים אלו
גרעינים של אופטימיות
אני שמה פתקים |
|
|
"מה אתה חושב
שאתה עושה?"
"רגע, לא אמרת
לפרוט?"
דוד, הכינור,
והמורה לנגינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.