|
עצב הציף שדה של שמחה שטרם נקצר
עקר את פוריותו
עד כדי מצב
שהיבול מתקשה לבקוע
מבין הסדקים היבשים
והצמאים לרווי
כנחל אכזב
מאוכזב
אני כבר לא שותלת בסדקים אלו
גרעינים של אופטימיות
אני שמה פתקים |
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.