יפה השמש עד מאוד
רוח סתיו שורה בה
ודשא מנצנץ זהב ירוק
בשדות ירוקים, ים ירוק
והעץ מפותל ורב שורשים
על פני הקרקע ומתחתיה
ויבחושים מטיילים מזמזמים בלהקות
חודרות לנחירי האוזניים
לאף ולפה
שמש אפוקליפטית מעל מדבר
עקרבים שלופי ארס ונחשים חפורים ב-חול
ושהיא יד מושיטה
בזרוע החלב המטפטף
מבקשת הלבנה ומשכרת
משקה חלב מסומם
של הזיות דמדומים
אל ראשים קודחים
שהתודעה צפה מהם
מרחפת סביבם
ומשאירה אותם מנותקים להם
ומחוברים לכל היקום
בחבל טבור
של שביל חלב
מעל האדמה המתמוטטת
לתוך יקומים אחרים
בפצע חלת הכוורת המטפטפת
דם דבש מתוק, מלכודת לנמלים. |
