|
לפני שאני נרדמת אני מדמיינת אותך.
אתה ערום ושקט ונושם נשימות מונוטוניות.
ישן בשלווה כתמיד, העולם בחוץ לא מפחיד אותך.
ואני רק מחכה שתתעורר בבוקר וכשתפקח את העיניים אני אחייך.
"איך היה היום שלך?"
עם כל יום שעובר אתה יותר ברור בזיכרון שלי.
הראש שלי בורח למיליון מחשבות וכולן זה אתה.
כולן כותבות שירת אהבה כי זה כל כך מעלה הזדהות
מי מאיתנו לא שבר רגל או לב?
"אני מקווה שהיה לך טעים"
עבר מעט זמן ולמרות זאת אני מתחילה להבין,
מדחיקה את השאלות הקשות באמת.
מי אני בשבילך ומה אתה בשבילי
ולמה אני מרגישה קצת הקלה.
"מתגעגעת"
אף פעם אין זמן מתאים להיחטף מהמציאות
אבל אתה לא חייב להיכלא בשבי.
אתה ציפור חופשיה עכשיו,
והלוואי שתעוף לומר שלום לפעמים.
"אני אוהבת אותך"
"אני אוהב אותך" |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.