- בכל זאת עבר זמן מאז
הפגישה האחרונה שלנו,
איך אתה מרגיש?

+ אני מרגיש בסדר גמור, ד"ר,
אתמול אפילו השקיתי את העציצים.

- כל הכבוד,
ואיך זה נתן לך להרגיש?

+ כאילו אני נותן חיים לצמח,
לא כאילו - באמת.

- זה נתן לך הרגשה טובה?

+ כן.

- מה עוד?

+ אימצתי חתול,
לא בדיוק אימצתי,
נתתי לו פעם אוכל ליד הדלת שלי,
ומאז לפעמים הוא בא לדלת שלי לבקש אוכל.
הוא מיילל, אני פותח ומגיש לו אוכל ומים.
הוא לא פוחד ממני.
ואז הוא הולך, אבל לפעמים יישן ליד הדלת.
הוא תמיד חוזר.

- זה גורם לך להרגשה טובה?

+ כן.

- איך המצב הרגשי? מחשבות, לבטים, מועקות, כאבים?

+ חוץ מהכאב הרגיל של כל יצור חי ואדם,
אני מרגיש מצוין.
אני אדם צנוע, ד"ר,
עבודה קטנה לא בהרבה אחריות,
משכורת צנועה,
קונה רק מה שצריך,
גר בדירה של ההורים,
(הם כבר לא אתנו,)
בלי מערכות יחסים או ילדים,
כי זה דורש אחריות שאני לא מוכן לה,
ויש לי את הזמן השקט שלי,
להבין מי אני ומה אני עושה פה,
להתאזן עם הטבע.

- אתה מצליח בכך?

+ כן.
להתאזן עם הטבע פירושו להיות
חלק קטן בתוך מערכת גדולה,
שכוללת את הכול,
מהקטן עד הגדול,
הדומם, הצומח, החי ובני-האדם,
ולהבין שהכוח שלי הוא הכוח של הטבע,
והחולשה שלי היא החולשה של הטבע.
כשאני לא מאוזן עם הטבע בענווה -
כל המערכת נפגעת,
כי כל אדם משפיע על כל המערכת.

- מה עלול להוציא אותך מהאיזון עם הטבע?

+ אגו, ד"ר.
לכולם יש אגו, גם לי,
להשמיע את קולי, להראות ולהוכיח את צדקתי.
אבל תכלס לכולם יש קול שווה
וכולם צודקים.
אני צריך לזכור שהפעולות והמחשבות שלי מונחות
על-ידי העולם העליון.
אני בובה, ד"ר. מריונטה.
אין לי כמעט בחירה חופשית
וכל חיי נקבעו מראש מלמעלה.
יש לי אשליה שאני בוחר ומחליט,
אבל אני רק הולך מאבן לאבן על פני מים,
זו רק אשליה, ד"ר, שעוזרת לי לשאת את חיי,
האשליה כאילו אני אחראי על גורלי
ודברים אשכרה תלויים בי.
הם לא.
אני לא אחראי לדבר ודבר לא תלוי בי.
מה שתלוי בי הוא אך ורק דרך השם,
כל השאר מסתדר ומגיע מאליו,
בלי שאני אתאמץ או אבקש,
כל עוד יש בי יראת השם.

- מה כולל צמד המילים האלו -
"יראת השם"?

+ אני לומד קבלה, ד"ר,
ומאכיל את נשמתי מעדנים כך.
אחרת הייתי רעב וצמא כמו כלב במדבר בימי חמסין.