|
בִּמְדִינַת הַחַשְׁמוֹנָאִים
הַמְּשׁוֹרְרִים הִפְסִיקוּ לָשִׁיר
עוֹרְבִים לְאֵלִיָּהוּ קוֹרְאִים
"לֹא נוֹתָר מָזוֹן לַנְּבִיאִים"
צִיפּוֹרִֵים זָרוֹת
חוֹלְשׁוֹת עַל מְזוֹן הַדְּרוֹרִים
וּבְכֶרֶם נָבוֹת
מְסִיבּוֹת וּפִיגוּלִים
(בְּאֵין מַפְרִיעַ)
וְאֵין מוֹשִיעַ.
24 ינואר, 2014 ©
o
o
o כדי שלא יהיו אי הבנות - היצירה הזו הופיעה במוחי לאחר
שקיבלתי תלוש מהמועצה האיזורית שפיים בו נמחקו כל סימן וזכר
לבעלותי על דונם בגוש 6679 ליד שפיים ארסוף. (ירושה מאבי ז"ל,
שהיה בוכרי, )פשוט - שם הגוש והחלקה כפי שהיו שם בעבר, נמחקו.
המדינה הפכה את רכושי הפרטי לשמורת טבע, (לא עולה כסף למדינה)
ואת שמורות הטבע (בנגב למשל) המדינה מתכוננת להרוס עם הרכבת
(כי זה כן עולה כסף למדינה). וזהו כרם נבות הפרטי שלי. בסיפור
כרם נבות אחאב הציע כסף לנבות בתמורה לכרם שעבר במשפחתו
בירושה. במדינת ישראל לא מציעים. (ביבי הציע לפלשתינים תשלום
בעבור התנחלות בית אל. אבל לליאורה? בתוך מדינת ישראל? מה
פתאום?) אבל אני מניחה שהתספורות שהמדינה אפשרה לאזרחיה
המיוחסים (ואשר בסופו של דבר ייגבו מהפנסיות של כל אלה
שמטיילים על האדמה שלי שהפכו אותה לפארק) מגיעות לסכומים הרבה
יותר גבוהים מהגזל שנעשה לי.
|
|
בהתחלה היה רק
שלום, חבר.
אחר כך היה
חבר, אתה חסר.
ואז היה
הזמן עובר, ואתה
חסר, חבר.
בסוף יוציאו
גלילי סרט הדבקה
שלמים עם משפטים
ארוכים שעוטפים
בהם את כל
האוטו.
ימני קטנוני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.