גם הוא הולך, כל יום,
למקווה המים אשר ליד האגם
גם הוא מחלק סוכריות לכל ילד ואדם
גם הוא גר בשיכונים הכי מסריחים של הים
גם הוא יודע משהו על זאב ועל עורב גם

בכל זאת, הוא לא צעיר,
הוא יורה קשתות מעל הפמוטים הזוהרים
הוא מבדק מעטפות וגם בתולין
הוא מתגלגל הצידה ונעמד מול כיתת יורים

כל עוד היום שלו לא נגמר -
יש את האפשרות לישון,
וגם להתעורר
אל מיטה חמה, חולה ומזיעה,
אל אור השמש המסנוור
אל הצללית של האיש השומר,
אל הירח האפל ש-כל הזמן נופל

וזה לא ש-קל לו,
ההפך, כן קל לו
וזה לא שהוא מתיישר כל פעם,
העקמומיות מחמיאה לו
וזה לא שיש לו מה לתת,
כי יש לו
זה ההפך מזה,
הוא מוטל על פי תהום,
והילדים זורקים עליו אבנים

אז מה הוא אומר?
הוא אומר שזה קל וגם כבד,
כי כל היום הוא רק מתרוצץ
הוא אומר שזה שביר למרות שזה כואב,
הלו לא כל יום יש סדק באבנט
גם אם נשבר - זה לא נורא,
מחר יגיע אתה, מחר היא תבוא בחזרה
מחר השמש תפציע על עולם חשוך ומיוסר
מחר האילם יפתיע וישמיע קולו בזמר נהדר.