כן, יש לה זמן,
ילדים, בעל, אוכל, מקלחת
אוכלת בידיים חשופות,
מתיימרת לדעת שטויות,
והוא מוטל על פי הבקבוק,
שיכור כלוט, מתגלגל במדרגות

היא אומרת יהיה בסדר,
הלו לא בך בחרתי, זו רק טעות שאתך התחתנתי
והיא אומרת אתה כמו כלום,
חסר עבודה, חסר שליטה -
על החיים שלך
והיא אומרת - אלה ילדים שלי,
מהרחם שלי הם נוצרו
והיא אומרת - אתה לא לבד,
אלוהים אתך

והיא אוחזת באצבעות חזקות את האגו,
ושוברת אותו לשניים חתיכות-חתיכות
והיא מתרוצצת בין המטבח למרפסת,
בין השירותים לסלון,
בין המקלחת לחדר
והיא שואלת מה יביא היום
והיא כאן, אבל הראש שלה שם

והוא מתיימר להבין מה מניע אותה,
אבל נתקל בחומות בצורות
אני הבאתי אותך לכאן,
אני יכולה גם לקחת אותך לשם
כאילו לא די לו, משקה אל הגרון
כאילו הילדים לא מתחצפים לו, זורקים עליו סבון
כאילו הוא גר כאן, אבל בתור דייר משנה
כאילו לא הוא הביא אוכל הביתה עשרים שנה בעבודה במכרה

והיא אומרת - הכול אודות חטיבת הביניים, אתה עוד תזכור
את יחסי המין הלא מוגנים, היית נפוח כמו בלון
רציתי בך לגעת, התרחקת כמו גברת
טוויתי סביבך קורים, נלכדת ברשת

והיא אומרת אל תתחצף
והיא אומרת אתה לי ילד נוסף
והיא מטפלת - אבל מלגלגת
והיא אומרת - היית גבר,
עכשיו אתה אפילו לא ברווז.

ילדים, בעל, משפחה,
אבל ברחוב יש ילדה בוכה

הרחוב שלי קטן וצר,
אבל יש בו מקום לכולם
גם למי שטיפל בארנבת, גם למי שחלה בצהבת
כל יום אנחנו נותנים אוכל לחתולים,
וגם משקים את הברווזים

ברחוב שלי יש ילדה בוכה,
כי היא מרגישה מוזנחת, כי היא רעבה
כי היא עייפה ולא נותנים לה לישון,
כי ההורים עסוקים ב-לריב במקום לתת לה את מה שצריך

ברחוב שלי יש מטאטא רחובות,
כל היום ראשו מושפל, הוא לא מדבר,
כאילו לא יודע דבר
אבל בסוף היום הוא מעביר לממונים,
את כל מה שקורה ברחוב באותם ימים
את הרצל שמרביץ לילדים,
את סוניה שבועטת בחתולים,
את גברי שמכה את אשתו,
את מטילדה שזורקת את בעלה מביתו

את הילדים שגונבים גלידה,
כי אין להם כסף לריבה
את שרגא שקונה כל יום במכולת
כיכר לחם וגביע גבינה לבנה,
וזה כל האספקה שלו עד למחרת

כשהאישה בחלון בוכה,
שואל מנקה הרחובות מה קרה
היא לא עונה,
רק מוחה דמעה

על החלון של ישראל תלוי דגל ישראל,
ועל החלון של בנצי תלוי דגל בית"ר באש ובמים
במכונית הקטנה, על הפגוש, מודבק דגל הגאווה,
וילדים זורקים ביצים על צביקה הלולן,
כי פעם הוא צעק עליהם שהם מפגרים,
ומי ההורים הטיפשים שמחליטים לעשות ילדים

ברבות הימים צמחה רקפת בגינת המרפסת,
אבל נורית לא קוטפת
היא מלטפת חרש את בד המשי,
ששלח לה שגיא מצרפת לפני עשרים שנה
היא מפנטזת שהוא יחזור,
ויישא אותה לאישה
בינתיים היא מזדקנת וגם הרחוב,
וילדים-נערים עם שיער קוצים,
עושים מסיבות קוק, אלכוהול ורוק ברחובות.