שיגיונות, בובות בחול,
גלי ים מלטפים, ארגזים עולים באש
אני יושב שקט, אין איש לידי,
אני הולך לשיכון לראות את אהובתי
היא גרה בצריף, ליד מטבח היישוב,
כל היום יישנה וכותבת, חוץ מזה לא עושה כלום

מה את כותבת, גברת לוין,
שואלים קוראי העיתון?

מעל ההר, כלומר על ההר,
יש אבוקה שלמה, גדולה, עגולה,
שדולקת 24 שעות ביממה,
7 ימים בשבוע,
365 ימים בשנה
היא דולקת ככה כי אמרנו לה להיות דלוקה,
והיא דלוקה על שלומי המגניב שכל היום רודף
אחרי מיטל המדליקה מהכיתה המקבילה

שלומי המגניב הוא מומחה בשש-בש,
מנצח אפילו את אבשלום שזכה בשלוש מדליות זהב עולמיות
אבל שלומי לא עושה מזה כזה עניין,
ובגלל זה אין לו מדליות,
או גביעים,
למרות שהיו יכולים להיות לו
הוא לא רוצה מדליות או גביעים,
הוא רוצה רק אהבה עם מיטל המגניבה,
כי היא מגניבה כמוהו

בגלל זה אבשלום יודע שהוא לא באמת אלוף העולם בשש-בש,
וכל המדליות שלו לא שווים כלום
אז ככה בשביל להרגיז הוא טיפס על ההר
בשביל לכבות את אבוקת התמיד
אבל שלומי עשה לו מארס
ואבשלום נפל את כל ההר,
ישר לתוך לוע הר געש,
שבלע אותו בשלמותו,
והקיא אותו שרוף

עכשיו אבשלום שרוף,
ואין סיכוי שמיטל המגניבה תרצה אותו
זה לא משנה,
כי גם כך הוא לא רצה אותה,
והיא לא אותו
אבל שלומי רוצה את מיטל המגניבה,
ושלומי לא שרוף
הוא מומחה בשש-בש
ולכן שלומי מעצב כבר שנים בלורית מגניבה,
כדי שמיטל תשים לב אליו,
כמה הוא יפה וחכם,
ותרצה להיות שלו.