|
אני יוצאת לטיול
ומיד ממריאה לגובה
הרחק מכיסא האדמה
עליו יושבים במארב
זאבי ערב
חתולי ערבות.
אני נזהרת.
אני מתחילה בדיבור
נרתעת מנתזי לוע
מתזזית פה.
עוטפת ראשי בברדס
לא יודעת אנה אפנה
לאן אלך.
עורפי קשוי כגיד הברזל
לא מקשיות מזג.
מפחד, רעי
מפחד.
פחד בזמן מגיפה. |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.