|
לובשת שחורים
ולא מסיטה את השיער
הנופל על פניי.
בסרטים היפנים
אנשים קטנים
נבלעים
בתוך ערים גדולות
מלאות ברעש ובאנשים
ואילו כאן
הערים הסואנות נרדמות
וכל מהלך ברחוב
מפריע את שלוותן,
בולט על רקע
השממה.
אני שוכבת מתחת לשמיכה
ידי כרוכות סביב ברכיי.
מצמצמת את עצמי
לקשר נושם, סבוך ועייף.
מנסה להיעלם. |
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.