יום חמישי על המרפסת,
הולך סביב החדר
לישון ולקום ואין מה לעשות,
הולך סביב החדר
אותם שירים 24/7,
הולך סביב החדר
לא יכול לשבת או לקום מהכיסא,
הולך סביב החדר
אם יש זמן
להרגיש בן-אדם
אם יש פתרון
לתחלואה שמתפשטת בגרון
אם זה לא סוף העולם
אני הולך ומתכלה
כל יום ויום
אני מרגיש קטן יותר
עכברושים רוקדים ברחובות סביב חליל הקורונה,
שמשליך אותם לנהר
והלילה עצום והלילה נורא,
אין פתרון לבדידות הנוראה
אני עומד, אפילו לא עץ גבוה,
אלא עץ שנגדע
מוכן למות או לחיות, זה לא משנה,
רק שיהיה פתרון למצב הביניים הנוכחי.
לא 'המם אותי. |
