דמדומים ליטפו את פני האגם
אי שם, את סוגרת חלון
אולי מביטה על הירח שלנו
באור הרוחץ את פנייך- פני
ציפורי דרור טסו בשביל לביתך
בושם של גשם עמד באוויר
הבזקי אור נשקו לשדות
הפרחים שרו מצע לאהבות
בדשא הרך ניכרו עקבות
השמש בזקה עליהם אור של סודות
היו אלה סימני אהבה- אהבות
חידות שחר נרמז, גבר ואישה, שלובי זרועות
שדות אביב מעורטלים קרצו בשרנו
האדמה שרה ניחוחות קסומים
פרחים פתיינים חייכו משא גופינו
הרוח נשבה חיבוקינו, עירומים
שפתיי חזרו ותנפצו על חלקת צווארך
"בלעדייך אין לי דבר" חרז המשורר ושר
חקוקה בי, קין והבל במנעמי היותך
סער אהבה וחמדה, בניגון תפילתך
בגני הקדימו לפרוח ורדי הבר הצהובים
טללי בוקר זהרו עלי כותרת מבוישים
פרמתי בשרך, עטפתיך אהבה
את לי, אישה אישה- ועוד אישה
{יקרה, לילות אביב בפתח
אני שומע את הנקישות
רוצה כך סתם
לשכב איתך על הגב- להביט בשמים } |
