|
ישנו חלק בתוכי שחווה דחייה
כל כך הרבה פעמים,
שעכשיו הוא מתקיים כמציאות נפרדת
מאחורי דלת וקיר.
הילד הזה הוא צלול ומודע וכעוס.
הוא קשוב לאמת ולצדק שלו
נשען בבטחה על אהבת הבורא ועל הקשר שבין הברואים
וקולו לא נשמע.
הוא כחתולי הרחוב שאני מאכיל
ושמעולם לא הכנסתי הביתה.
הוא לבד,
אבל ראיתי אותו פעם עם כלב שאתו הוא משחק.
לאחרונה הוא הופיע לי בחלום
יושב בחדר המדרגות דופק על הקיר במקום על הדלת
מחור המנעול ראיתי צלחות פלסטיק עמוסות מטעמים על הרצפה
שגם הכלב לא אכל מהן
מקווה שהוא ישוב בקרוב
ושבפעם הזו אפתח לו את הדלת |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.