יעלה גור / פרפר |
שאבת נוחם בין שפתיי
ידעתי את גופך נוגע בבשרי
תא אל תא היה זה
במסע הדוק
אל תוך הוויית הרגע.
לבך הלם בך
וגם בי
זיכרונות של נעורים,
זכרות מוחזקת
משתרגת באיפוק נוקשה.
ואני ידעתי,
שמתוך הפקעת
תכף יבקע
פרפר עצום ונהדר
שיישא כנפיו העצומות
לאופק מזהיר
שהוא לא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|