|
הנשמה שלי מתקפלת
לתוך עצמה
כמו ברבור אוריגמי
שנשכח על שולחן
האוכל
כשהסתיימה הארוחה.
מעוטר בשאריות
שהיו פעם
מנות מפוארות
במסעדה עטורת הכוכבים
נעטף במפה המוכתמת
ומושלך לארגז.
מי יודע
אם מכאן תהייה לו
התחלה חדשה
או סוף מר |
|
|
נו, זה כמו המלך
ההולנדי ההוא
שדחף את האצבע
בסכר, וצעק
"זאב, זאב, הילד
עירום"
מתוך "ספר האגדה
המודרנית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.