עופר דורון / מול שדות הקטל |
הלב פועם
בין כל הפרחים
זקופה וניצבת
הרוח נעלמת
בין הידיים
כמו כדור
של קרח בשמש
התהום קרובה ומושכת
והטל רוקד על הדשא
היא נושמת בלחש
והסל מתמלא בפטל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|