|
עומדת על ההר
הלב פועם
בין כל הפרחים
זקופה וניצבת
הרוח נעלמת
בין הידיים
כמו כדור
של קרח בשמש
התהום קרובה ומושכת
והטל רוקד על הדשא
היא נושמת בלחש
והסל מתמלא בפטל. |
|
|
אם היו קוראים
לי ג'וני, זה לא
היה קורה,
גם לא לשמעון
אבל יגאל, זה
כבר שם מלגלג על
זה הם לא יסלחו
לי
יגאל עמיר
כועס ומריר
על הנהלת הבמה
החדשה שלא מאשרת
את שמו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.