|
ביכורי עתים הם לפעמים
געגועים לבית,
לילדות אובדת במבוך
הזמנים.
לקיצים חמים מנשוא
בהם חשפתי גופי לקרני השמש
ולא עייפתי.
לפירות העונה,
ועימם זיכרונות משווקים הומים.
לאהבות ראשונות עם טל על השפתיים.
יוקדות בערב הומות לחנים.
געגועים לבית הוריי מחזירים בי
זיכרונות אבודים של מסורת
ומשחקי ילדות, שלא נס ליחם. |
|
|
"בהתחלה חשבתי,
'טוב, זה רק
סלוגן אחד. רק
אחד לא יעשה
נזק.' אבל אחרי
הסלוגן האחרון
הם אמרו לי: 'מה
דעתך? רוצה עוד
אחד?' אז חשבתי
'בטח, זה רק עוד
סלוגן אחד...'
אבל הם המשיכו,
עוד ועוד
ועוד!!!"
מתוך: "איך
התמכרתי
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.