רועדת, אני עם גבי מופנה אליה, עומד יציב.

נוגעת, בקצות אצבעותיה, יד אחת מושטת, מלטפת בכתפי.

אני עירום, אני התגלמות של חיים ניצבים,
היא רועדת.

מסביבנו חלל לבן, ללא צללים, ללא רגעי חום,
היא רועדת.

אני מושיט רגלי קדימה, בכיפוף, ידיי בקימור לצידיי הגוף, מעלה
גופי על קצה כף רגל, מסתובב באוויר ונוחת חזרה, גבי מופנה
אליה.

היא במרחק, ידה מושטת, קצות אצבעותיה לא מגיעות.
לבושה תחרה שחורה, מגע חלק על עורה.
היא נשימה נעצרת, היא חופש לרקוד בעולם משלה.
אבל היא נעמדת מאחורי.

אני ניגש לכבות את האור, מכבה וחוזר.
מבין צלילי צעדים אנו קרבים ומוצאים גופות לוהטים בחושך נפלא.

היא רועדת בידיי, בגופי אני חובק סביבה, אני זקור, חודר לתוכה.

אנחנו חיים ניצבים, אנחנו סופה של אהבה.