מומי מרקס / נאבק עד עלות השחר |
אפילו הציפורים ישנות
ירח מכושף מרחף בין ערפל לעננים,
נדמה שכולם עליך מוותרים
אתה עף גבוה, אתה לא חוזר
אתה עף מהחלון, לא מוותר
איש לא ייראה אותך יותר
נדמה שהעולם עליך וויתר
הולך על פסי הרכבת עם אזניות באוזן
אולי תחלוף רכבת ותסיים את הכול
מת לשלוח חבל לירח, יודע שזו טיפשות
אתה קטן ותמיד היית,
כמו כל בן-אנוש מונע
כל השבוע חלון פתוח,
גשם יורד ולב טובע
רציתי להיות פה,
אבל לא מצאתי טעם,
למרות שניסיתי ורציתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|