מה לי כי אביט אל ביתכם
שנבנה על עיי עולמות
חרבים
חדרכם העמוס לעייפה
בזעקות שבר של
נספים
מטבחכם המהביל מצחנת
גופות חרוכות של
נרצחים
חצרכם הצבועה בעשן
משרפות של דממת
מתים.

מה לי כי אלך בעירכם
והיא מלאה בשפך
דם נקיים
ברחובכם והוא מרוצף
באין ספור גופות
שותקות של
חפים
במסעדותיכם המדיפות
ריחות של
מתים
בהבל פיכם המעלה
ריקבון של
חיים.

מה לי כי ארצה להריח
נקבי עורכם
המפיצים צחנה של
חלקי גופות
הנרקבים בגופכם.
מה לי כי ארצה לשנות
חייכם שתמו בטרם
צאתכם מרחם
אמכם
עינכם מעולם לא
ראו
אוזנכם לא
שמעו
העולם ישוב לחיות
בלעדיכם.