בלונדי, בלונדי,
כיצד השארת אותי לבד במדבר,
באמצע בית-קברות?
בוא אליי בלונדי,
ונשפשף זין זה בזה
בלונדי,
הכול עשיתי בשבילך,
היינו אחים לנשק,
זה יותר מ-קשר דם
זה כאילו אנחנו אותו האדם
איך אתה מרכיב אותי על צלב המוות,
ומניח לי למותי?
עברו הימים, הייתי מכוער,
במציאות שלנו אין הרבה ברירות
אם אתה לא הורג - אתה נהרג
אם אתה לא לוקח - אתה לא מקבל
זו שאלה של הישרדות בעולם אכזר מאוד
זו שאלה מי מת ומי מהיר
מי מת ומי אמיץ
מי מת ומי חכם ונבון
זה הכול תלוי באבק השרפה
ועכשיו,
כמו סכין בגב,
כמו סכין לתוך הלב במרמה
דווקא חיבבתי אותך
משאיר אותי למות לבד במדבר,
באמצע בית-קברות,
עומד על צלב ועניבת חנק סביב צווארי
וידיי קשורות
מהגיהינום אקלל אותך -
בן של אלף זונות!
הוי, מיס פיגי,
כה יפה ושופעת, עם מרפסת רחבה
אהבתך לקרמיט ממיסה את לבי
התמסרות והערצה כה טוטלית
אבל היום בבוקר אכלתי אותך בצלחת,
למרות שאני לא שומר כשרות
אכלתי גם את הרגליים של קרמיט,
למרות שאני לא שומר כשרות
הו, מיס פיגי,
לבי מדמם על הטבח שביצעתי בך
אך היה עלייך לדעת -
אין כמו בייקון טוב. |